תרומתם של משאבים אישיותיים וסביבתיים להתמכרות לאכילה כפייתית בקרב נשים
הסובלות מהתעללות פסיכולוגית בזוגיות. בחינת התפקיד הממתן של מנגנוני ההגנה.
אורלי יונה דרורי, אוניברסיטת בר אילן
התמכרות לאכילה כפייתית הינה תופעה המטרידה רבים, המופיעה לא פעם מול מצבי חיים מלחיצים. בבסיס המחקר הנוכחי עומדת התפיסה הרואה באכילה כפייתית ובהתמכרות אליה תופעה המשלבת מאפיינים פיסיולוגיים ופסיכולוגיים. המחקר הנוכחי בוחן מהם המשתנים האישיים והסביבתיים המסבירים התמכרות לאכילה כפייתית בקרב נשים בכלל ובקרב נשים הסובלות מהתעללות פסיכולוגית בזוגיות בפרט, וכן האם מנגנוני ההגנה של האישה עשויים למתן את הקשר בין ההתעללות הפסיכולוגית בזוגיות לבין האכילה הכפייתית.
במחקר השתתפו 380 נשים. ממצאי המחקר הראשוניים העלו כי ככל שאישה בעלת משאבים אישיותיים וסביבתיים גבוהים יותר
(רמת דיפרנציאציה גבוהה, משמעות בחיים, מנגנוני הגנה בשלים, זוגיות טובה וחברוֹת קרובות), היא מתמכרת פחות לאכילה כפייתית. עם זאת, רמת ההתמכרות בקרב נשים שחוות התעללות פסיכולוגית בזוגיות גבוהה יותר בהשוואה לנשים שאינן חוות התעללות פסיכולוגית בזוגיות. בנוסף נמצא כי בקרב נשים שחוות התעללות פסיכולוגית בזוגיות, מנגנוני ההגנה ממתנים את הקשר בין ההתעללות הפסיכולוגית בזוגיות לבין מידת ההתמכרות לאכילה כפייתית.
ממצאי המחקר מאפשרים הבנה טיפולית ספציפית לצרכים הייחודיים של האישה המכורה לאכילה כפייתית. ממצאי המחקר מאפשרים בנוסף פיתוח גישה טיפולית ייחודית הכוללת מתן מענה פסיכודינמי ותזונתי, הנחוצים שניהם, לטיפול במורכבות של תופעת ההתמכרות לאכילה כפייתית.
בחזרה לעמוד השיטה >>
